תקציר:

קוסמת המחופשת לאישה זקנה מציעה לנסיך צעיר ורד תמורת מקלט ללילה. הנסיך היהיר נגעל מכיעורה, ושולח אותה לדרכה. בתמורה היא מענישה אותו על ידי הפיכתו לחיה מכוערת והופכת את משרתיו לרהיטים וחפצי בית אחרים. היא נותנת לו מראה קסומה שתאפשר לו לראות אירועים מרוחקים, וכן נותנת לו את הוורד, אשר ילבלב עד יום הולדתו העשרים ואחת. על מנת לשבור את הכישוף עליו ללמוד לאהוב ולהיות נאהב, לפני שכל עלי הכותרת של הוורד יפלו. אם לא יצליח, יאלץ להשאר חיה לנצח. שנים לאחר מכן, אישה צעירה ויפה בשם בל, חיה בכפר צרפתי סמוך עם אביה מוריס, ממציא. בל אוהבת קריאה ומשתוקקת לחיים מחוץ לכפר. היופי שלה מושך תשומת לב בעיר והיא נרדפת על ידי גברים רבים, בעיקר על ידי הצייד המקומי היהיר, גסטון; אך בל אינה מעוניינת בו, אף על פי שהוא מבוקש על ידי כל הנשים הרווקות ונחשב לכליל השלמות על ידי אוכלוסיית הגברים של העיר. גסטון מארגן טקס חתונה מול כל אנשי הכפר, עוד לפני שקיבל את הסכמתה. כאשר היא מסרבת להנשא לו גסטון מובך מאוד. כשמוריס נוסע ליריד, הוא הולך לאיבוד בדרך, ונרדף על ידי זאבים. אז הוא נתקל בטירה של החיה, שם הוא פוגש את המשרתים ששינו צורה: לומייר (פמוט), שעוני (שעון אח), גברת תֵּיוֹן (תֵּיוֹן), ובנה צ'יפ (ספל תה). החיה כולא את מוריס. בל מובלת לטירה על ידי סוסו של מוריס ומציעה לקחת את מקומו של אביה והחיה מסכים. מוריס מספר לגסטון ולבני הכפר האחרים מה שקרה, אבל הם חושבים שהוא יצא מדעתו. בטירה, החיה מצווה על בל לסעוד איתו, אבל היא מסרבת, ולומייר מפר את ההוראה לא לתת לה לאכול. לאחר ששעוני עורך לה סיור בטירה, היא מוצאת את הוורד באגף המערבי האסור, והחיה בכעס מסלק אותה. מפוחדת, היא מנסה לברוח, אבל היא וסוסה מותקפים על ידי זאבים. אחרי שהחיה מציל אותה, היא מטפלת בפצעיו, והוא מתחיל לפתח רגשות כלפיה. החיה מעניק לבל גישה לספרייה של הטירה, אשר מרשימה את בל. הם הופכים לחברים, ומתקרבים כאשר הם מבלים יותר זמן ביחד. בינתיים, גסטון שמרגיש מבוזה, משלם למנהל בית המשוגעים של העיירה כדי שיאשפז את מוריס, אלא אם בל תסכים להצעתו.